הבקשה
1. לפני בקשה לגילוי מסמכים שחלקם נתגלו באקראי לב"כ המבקשות, התובעות בהליך העיקרי, עו"ד אורי בר, עת החל לייצג חברה אחרת בתביעה שהגישה נגד המשיבה. לדברי ב"כ המבקשות, מעיון במסמכים שקיבל הסתבר לו כי המשיבה, הנתבעת בהליך העיקרי, מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון (להלן -
"המשרד") הסתיר מהמבקשות מסמכים בנושאים הבאים:
א. בנייה מתמשכת: המשרד הקים וועדה עליונה לנושא בנייה מתקדמת (להלן -
"הצוות"). צוות זה המליץ על מתן תשלומים לחברות בשל עיכובים בבנייה והמשרד אף שילם בהתאם להמלצות אלו. המבקשת 1, אף היא במסגרת בנייה מתקדמת לא זומנה להופיע לפני הצוות, למרות שגם היא תובעת, בין היתר, בגין עיכובים בבנייה.
ב. בין הצוות לבין מספר חברות נערך דיון במספר נושאים, ביניהם נושא השמירה. באחד מהמסמכים שהגיעו לידיו של עו"ד בר נאמר:
"על י. גרייף להכין תחשיב עלות צוות באתר בזמן שלא בונים בגלל איחורי התחלה - וזה יהיה בסיס לתביעות דומות של כל החברות".
ג. לעו"ד בר נודע כי בגזברות המשרד מצוי תיק הכולל את כל הערבויות שניתנו על-ידי המבקשות. לפיכך, מבוקש להמציא למבקשת את המסמכים שבידי המשרד ותדפיס מן המחשב בדבר הערבויות הנ"ל.
תגובת המשיבה
2. המשיבה מתנגדת לבקשה, מן הטעם כי זו הוגשה כחמש שנים לאחר סיום ההליכים המקדמיים, אשר כללו גילוי מסמכים הדדי וגילוי ספציפי שניתן למבקשות, ולאחר סיום חקירת עדי המבקשות.
לטענת ב"כ המשיבה, עוה"ד דרור אהרוני ואסתר רוזנטל, הבקשה מהווה שינוי חזית מהפלוגתאות שהתגבשו. המבקשות מנסות להיבנות מהסדרים פרטניים שנעשו בין המשיבה לבין חברות בנייה אחרות. לו תתקבל הבקשה יהיה צורך לבחון כל מסמך אם הוא רלוונטי לתביעה וייתכן שיהיה צורך לחקור שוב את עדי המבקשות. יש קושי באיתור מסמכים הנוגעים להחלטות הצוות. יחד עם זאת, בבירור שנעשה נמצא מסמך אחד שצורף לתגובה. לא עלה בידי המשיבה לאתר מסמך הנוגע להקמת הצוות, לסמכויות שניתנו לו ולנושאים שהועברו לבדיקתו. כן הצהיר ב"כ המשיבה, כי אם יתגלו מסמכים נוספים, המשיבה תגלה אותם למבקשות.
אשר לרישומים בגזברות המשרד, הנוגעים לערבויות שנתנה המבקשת 1, יש לדחות את הבקשה, שכן המסמכים מצויים בידי המבקשת 1. גם אין הסבר מדוע מבוקש הגילוי רק עתה. חרף זאת, פנו ב"כ המשיבה לגזברות המשרד וקיבלו העתק מהתדפיס המצוי בגזברות ביחס לערבויות שקיבל המשרד מהמבקשת 1.
תשובת המבקשות
3. המבקשות חוזרות בתגובתן על הטענות שהעלו בבקשה אך ביתר פירוט. אשר לטענת ההפליה, מצטט ב"כ המבקשות את סעיף 67(ד) המתוקן שבו מאוזכר ברחל בתך הקטנה הצוות שהקים משרד הביטחון ואשר דן בנושאים שונים, הנוגעים לבנייה שביצעו קבלנים על-פי הנחיות משרד הביטחון ונטענה הטענה כי המבקשות לא זומנו להופיע לפני הצוות. עוד נאמר בכתב התביעה כי המבקשות ידעו כי הופלו לרעה בהשוואה לחברות בנייה אחרות (סעיף 76(ד) לכתב התביעה המתוקן.
ב"כ המבקשות מאשר שקיבל בינתיים את מסמכי הערבויות של המבקשת 1, אך לטענתו היה על המשיבה להמציא את התיק בהסתמך על תקנה 90 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן -
"התקנות") וזאת לאור האמור בסעיף 70 לכתב התביעה המתוקן וסעיף 70 לכתב ההגנה. המשרד הכחיש את האמור בסעיף 70 באשר לערבויות.
דיון
4. דין הבקשה להידחות. גם אם אתעלם מהעובדה שהבקשה לא הוגשה כדין (תקנה 241 לתקנות) ולא צורף לה תצהיר, הרי בתקנה 149(ב) לתקנות, נאמר:
"לא ידון בית המשפט או הרשם בשום בקשה שבעל דין יכול היה להביאה בקדם משפט, זולת אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים שירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין".
כך נפסק בע"א 40/87
נשר מפעלי מלט, ישראל נ' אלישע אבוטבול, פ"ד מג(4) 49, עמוד 52 (1989). אמנם בבקשת רשות ערעור שהוגשה על ההחלטה נתנה השופטת דורנר, בשבתה כדן יחיד, פירוש ליברלי לתקנה, שאינו עולה בקנה אחד עם פסיקתו של בית המשפט העליון, אך מאחר וישבה כדן יחיד אין לדברים שיצאו מפיה כוח של תקדים מחייב (ראו גם, רע"א 4689/98
דוד יוספזון נ' עיריית קריית גת, פ"ד נב(5) 769, עמודים 772-771 (1998)).
עמד על כך אורי גורן בספרו
סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית, (תשס"ה-2005), באומרו בעמוד 270 כדלקמן:
"מטרתו של קדם המשפט היא לרכז את כל הדרוש לדיון במשפט עצמו ולכן נזקקים להוראות המשלימות של תקנה 149. על כל אחד מבעלי הדין לנהוג בעירנות ובזריזות לקראתו, כדי שבית המשפט יוכל להחליט בשלב זה בכל הבעיות המוקדמות, עד כי התובענה תהיה ערוכה ומוכנה למשפט".
5. כעולה מתשובת ב"כ המבקשות, הוא היה ער לקיומו של הצוות, אך הוא נמנע מלבקש מסמכים הנוגעים לפעילותו ולטענת האפליה שנהג המשרד כלפי המבקשות בהשוואה לחברות אחרות. אין הטעמים שפירט ב"כ המבקשות בגדר נימוקים העולים כדי טעם מיוחד וכדי מניעת עיוות דין. כפי שעולה מהמסמכים שצורפו לבקשה, ההסדרים הותנו בוויתור מוחלט על כל תביעה כספית שהיתה לכל מי שחתם על הסדר בעקבות ההמלצות. המבקשות סרבו להתפשר. זו זכותן, אך אין הן יכולות להלין מדוע לא נעשה הסדר גם עמן.
6. המבקשות שנוכחו לדעת כי המשיבה לא גילתה להן מסמכים יכלו לבקש גילוי מיוחד (תקנה 112 לתקנות) ואם לא עשו כן, אין להן להלין אלא על עצמן.
7. אשר לערבויות, שעניינן מופיע בסעיף 70 לכתב התביעה המתוקן ולכתב ההגנה המתוקן, יש לפנות לאמור בסעיפים אלו.
עיינתי בסעיפים אלה ועולה מהם, כי אין מחלוקת כי הערבויות הוארכו. גדר המחלוקת הוא בשאלה האם המשרד הפר את החוזה עם המבקשת 1 ובשל כך עליו לשאת בעלות התשלומים ששילמה המבקשת 1 בגין הארכת הערבויות או דילמא, המבקשת 1 היא שתשא בעלות זאת, כי לא עמדה בחיוביה על-פי החוזה האמור.